טטיאנה אחראית על מתחם שירותי הגברים במרכז המסחרי ״נווה צדק״. היא מכלה את חייה בניקוי הטינופת שמבקרים שמשתכרים הרבה יותר ממנה מותירים אחריהם. כל זה באמצעות חומרי ניקיון רעילים ומסוכנים. אבל עתה, במשמרת הנוכחית, היא אינה יכולה יותר: ״הגיע שתן עד נפש״. שני הייטקיסטים זיהמו את השירותים מייד כשסיימה לנקותם (בהיי־טק יש להם מנקות בשכר מינימום שדואגות לניקיון בזמן שהם תורמים לקהיליה), והיא גם מצאה מסמך ״סודי ביותר״: תלוש משכורת – שהשאיר אחריו אחד ההייטקיסטים – שהוציא אותה מאיזון. באמת, איך אפשר שלא? 
טטיאנה מחליטה לדרוש צדק ותשובות, וביחד עם שלל דמויות ספרותיות מוכרות מז'אנר הבלש האמריקאי (מייק האמר, סם ספייד ואחרים) והאירופאי (גברת מארפל והרקול פוארו), היא יוצאת לברר מדוע משלמים לה כה מעט, למה אף אחד לא סופר אותה, והחשוב מכל: מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב? 
טטיאנה משוטטת בין סוגות ספרותיות שונות, אוספת בקבוקים מפחים על מנת לקבל את הפיקדון ופוגשת שותפים לדרך, שגם הם, כמוה, רוצים לחיות בחברה שוויונית יותר. חברה שבה אנשים מנקים אחריהם ומשלמים כראוי לעובדות הניקיון.